עילת סגירה של תיק פלילי - מה זה אומר?

להלן נבאר ונסביר במפורט מה מהות המושגים השונים בהקשר לרישומים במרשם הפלילי:

מחיקת רישום מהמרשם פלילי
כאשר נחקר אדם במשטרה נפתח במשטרה תיק פלילי.
לאחר שמסתיימת החקירה מחליט קצין החקירות אם לסגור את התיק מעילות שונות, או להעבירו לגורמי התביעה עם המלצה להגשת כתב אישום. בהנחה שהועבר התיק לפרקליטות או לתביעה, תתקבל שם ההחלטה אם להגיש כתב אישום, להחזיר את התיק להמשך חקירה או לסגור אותו מעילות שונות.

לאחר שיסתיים המשפט ישונה הסטאטוס של התיק במרשם הפלילי, וירשמו בו תוצאות פסק הדין. גם אם החליט בית המשפט לקבוע את אשמתו של הנאשם ללא הרשעה, יירשם פסק הדין, תוך ציון העובדה שהנאשם לא הורשע. רשימת התיקים הללו, אשר מצויה במרשם הפלילי, תכונה להלן – הרשעותיו של הנאשם.

אם לא הועמד החשוד לדין, ייסגר התיק נגדו. עם זאת, בדרך כלל יופיע תיק זה בקובץ פנימי של המשטרה. בקובץ זה רשומים התיקים אשר נסגרו ובהם לא הועמד החשוד לדין.

החוק מסמיך את המשטרה לנהל קובץ פנימי זה ולהציג את תוכנו בפני גורמים שונים בנסיבות המפורטות בחוק. אלא אם כן, נסגר התיק מעילה של העדר אשמה פלילית.

עילות סגירה של תיקים פליליים
על"נ (עבריין לא נודע) – בעילה זו ייגנז תיק במשטרה כאשר אין כל כיוון חקירה משמעותי ולא ידוע אפילו לכאורה מי ביצע את העבירה. חשודים שנחקרו בתיק כזה, ינהגו בהם כאילו נסגר התיק נגדם מחוסר אשמה פלילית (ראה להלן).

חוסר אשמה פלילית  - תיק ייסגר מעילה זו באחת או יותר מהאפשרויות: אין בעובדות המקרה ונסיבותיו כדי לגבש אשמה פלילית – (ללא קשר לזהות החשוד). המשמעות היא שעובדות המקרה אינן מתאימות לדרישות החוק וליסודות עבירה כלשהי. (לדוגמא: אדם "מאיים" על חברו שאם לא יפסיק להשליך אבנים על חלונו, יתקשר למשטרה.כתוצאה מכך, מוגשת תלונה על איום. ואף שהחשוד כאן אכן "איים" שיפנה למשטרה, הרי שאין בכך עבירה הואיל ויסודות עבירת האיום דורשות רכיב (נסיבה) שהאיום יהיה בביצוע של "מעשה שלא כדין".

פנייה למשטרה היא מעשה חוקי בנסיבות המקרה, לכן, אין עבירה פלילית. אף כי לכאורה יש חשד לביצועה של עבירה פלילית, הרי שאין זה חשד סביר או שאין ראיות חלקיות לפחות, לאשמתו של החשוד. במקרה שיש ראיות, אך אין די בהן כדי לבסס הרשעה, ייסגר התיק מעילה של חוסר ראיות.

חוסר ראיות  - כאמור, תיק ייסגר מעילה זו במקרה בו קיים חשד ואף ראיות כנגד החשוד אולם אין די בהן, כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום ולצפות להרשעה בסבירות גבוהה. אין ספק שלתובע יש שיקול דעת מכריע אם להגיש כתב אישום או לסגור מעילה זו, משום שהתובע הוא זה, שיצטרך להוכיח מעבר לכל ספק סביר בבית המשפט, את אשמתו של הנאשם. אם סבר התובע שאין די ראיות לביסוס האשמה, הוא יתקשה מאוד לטעון בפני בית המשפט שיש להרשיע את הנאשם.

חוסר עניין לציבור  - עילה זו מביאה לידי ביטוי אינטרסים שונים של התביעה, המתלונן, והנאשם. בהקשר לעילה זו יש פעמים רבות, מחלוקת, המגיעה לכדי פניה להתערבות בית המשפט כדי שיכפה על התביעה להגיש כתב אישום. על מנת שלא להטעות, צריך לדעת, כי פעמים רבות ייסגר תיק חקירה ממעילה זו אף שלכאורה מדובר בעבירה חמורה המוגדרת לפעמים כ"מכת מדינה", ובכל זאת, ייסגר התיק מעילה של חוסר עניין לציבור.הגורם הסוגר את התיק לוקח בחשבון את האינטרס של המתלונן ויכולתו להתמודד בכוחות עצמו בפוגע בו בדרכים חוקיות אלטרנטיביות, את הנסיבות האישיות של החשוד בעבירה, לרבות הרשעות קודמות, מצב אישי, כלכלי, משפחתי וכו'. עוד בוחן הגורם הסוגר, את האינטרס הציבורי בהגשת כתב אישום, הן לעניין הרתעה של אחרים במידת הצורך, והן כדי לשלם לעבריין כגמולו בנסיבות חמורות. לא פעם בחינת האינטרס הציבורי, כוללת בחובה גם שיקולים הקשורים להפעלת מערך המודיעין של המשטרה וזאת תוך מתן טובות הנאה על ידי סגירת תיקים לעבריין אשר מוסר מידע חשוב למשטרה על ביצוע עבירות חמורות יותר.

עילות סגירה נוספות -  קיימות עילות סגירה נוספות אולם אלה קיימות בחלק קטן מן המקרים ובדרך כלל אין אנו נדרשים אליהן בשגרה :מות הנאשם תוך כדי הליכים, הנאשם אינו בר עונשין מחמת גילו, הנאשם אינו בר עונשין מחמת מחלת נפש, התיישנות העבירה ועוד...

כל אלה ושיקולים רבים נוספים עומדים בבסיס השיקול אם לסגור תיק מחוסר עניין לציבור או להגיש כתב אישום.

מה משמעותו של רישום פלילי?
רבים נוהגים להתבלבל בין המושגים רישום פלילי, מרשם פלילי, תיק במשטרה, רישומים משטרתיים וכו'.    

המרשם הפלילי – הוא קובץ ובו פרטי ההרשעות וקביעות אחרות של בית משפט באשר להרשעתו או חיובו בדין של נאשם בהליך פלילי (שאינו תעבורה).

קובץ הרישומים האחרים – הוא קובץ פנימי של המשטרה אשר עיקר הפריטים שבו הם רישומים על תיקים שנסגרו מעילות כמו חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור וכו'.

עלינו לזכור כי הן הרישום הפלילי והן הרישום המשטרתי הפנימי הם רישומים חסויים ואין לאף גורם רשות להציג פרטים מתוכם בפני הציבור אלא, לאחר נטילת רשות מהאדם נגדו קיים הרישום, בנסיבות המופיעות בהוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, והתקנות על פיו.

על פי החוק, רשאית המשטרה להעביר לגורמים שונים מידע על הרשעותיו של אדם בהתאם לנסיבות שונות המפורטות בחוק. ב"קליפת אגוז" נוכל לומר שהמשטרה רשאית להציג את המרשם הפלילי – הרשעותיו של אדם, בפני בית המשפט הדן אותו בפלילים, בפני גופים המוסמכים ליתן לו רישיון או היתר (למשל רשות הרישוי לעניין רישוי נשק, או לעניין רישוי עסקים וכו'), גופים המעניקים רישיונות עיסוק (לשכת רואי החשבון, לשכת עו"ד), גופים הממנים אנשים לכהונות ממשלתיות ו/או ציבוריות, הכל כמפורט בחוק ועוד. יש להדגיש, כי המשטרה רשאית להציג בפני גורמים אלה, גם את רשימת התיקים הממתינים לברור דין.

למרות האמור לעיל, אין המשטרה רשאית, להעביר מידע על תיקים המצויים בקובץ הפנימי של רישומי המשטרה (הרישומים האחרים) לגורמים מחוץ למשטרה, אלא, לגורמים ספציפיים, המפורטים בחוק (היועץ המשפטי לממשלה ותובעים מטעמו, גורמי משטרה, שב"כ, משטרה צבאית, וביטחון שדה של צה"ל, קצין מבחן, וכו').     

האם המשמעות היא שאם נפתח לי תיק פלילי, לא אוכל לעולם, להיפטר ממנו?
שאלה זו יש מענה שונה בהתאם לסוג הרישום:
מרשם פלילי על הרשעות –
מרשם זה על הרשעות פליליות (לרבות קביעת אשמתו של אדם על ידי בית משפט ללא  הרשעה), מלווה את האדם שהורשע משך שנים רבות.

קיימות שתי אופציות כדי למנוע מהמרשם להמשיך וללוות אותך:
הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה לפיה יתבקש הנשיא להורות על מחיקת ההרשעה באופן מלא או חלקי, או יקצוב זמן קצר מהקבוע בחוק למחיקת הרישום.

המתנה לתקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי כאמור בחוק הפלילי.

קובץ הרישומים האחרים – (הרישום הפנימי של המשטרה) –
גם רישומי המשטרה אמורים להימחק על פי קריטריונים שנקבעו, חלקם באופן אוטומטי וחלקם לאחר פנייה ושיקול דעת של מקבלי ההחלטות. ראה בהמשך המאמר.

מהי התיישנות הרשעה?
לא יימסר מידע על הרשעות (לפי סעיפים 6-9 לחוק), אם חלפה תקופת ההתיישנות. מסירת מידע לפי סעיפים אלה היא לגופים העוסקים במתן רישיונות, מכרזים על תפקידים, שגרירויות וכו'. כלומר למרות שהעבירה הפלילית עדיין קיימת ורשומה לחובתו של אותו אדם, הרי שאותם גורמים שצוינו לעיל לא יקבלו על כך מידע מהמשטרה, גורמים אלה לא יוכלו לעשות שימוש במידע על הרשעות אלה לצורך קבלת החלטות, אף אם הגיע המידע לרשותם מכוח תקלה.

כיצד נחשב את תקופת ההתיישנות של הרשעה פלילית?
החוק קובע לוח זמנים המותנה בסוג העבירה ומידת העונש. עם זאת, גם מי שעומד בקריטריונים אלה ועבר עבירה חמורה מהמנויות בחוק (בעיקר עבירות חמורות מאוד ו/או עבירות נגד בטחון המדינה) לא תתיישן לגביו ההרשעה.

מהי מחיקת הרשעה וכיצד נחשב אותה?
עשר שנים לאחר תום תקופת ההתיישנות של עבירה יראו אותה כהרשעה שנמחקה. מודגש, אם מסיבה כלשהי לא עומדת ההרשעה בתבחין כלשהו כפי שפורט לעיל באשר לתקופת ההתיישנות, ממילא היא לא תתחיל להיספר. היה והיו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

"האם הרשעה שנמחקה אכן "נעלמת" מהרישומים?"  - התשובה שלילית.
ההרשעה ממשיכה להופיע בקובץ המשטרתי הפנימי. אך המשטרה תמסור אותה רק לגופים המצויים בסעיפים ב' עד ה' לתוספת הראשונה של חוק המרשם הפלילי וליועמ"ש. אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? שהרי ההרשעה עדיין מופיעה בפני גופי המוזכרים לעיל.

נדמה, שהמענה הוא בבדיקת מהותם של הגופים הללו. נוכל לומר כי מדובר בגופים הבוחרים את ראשי השלטון (נשיא, יו"ר כנסת, שופטים וכו'). בנסיבות אלה, עמדת המחוקק היא  שלסוגי משרות בכירות מסוימות, ראוי לאפשר לגופים הממנים /בוחרים, לעיין בהיסטוריה הפלילית של המועמד גם באשר להרשעות שהתיישנו ו/או נמחקו. כעולה מכך, באשר לכל אחד אחר, למעשה ההרשעה מחוקה ואף גורם לא יכול לעשות בה שימוש נגדו.

לא למותר לציין כי מי שההרשעה שלו נמחקה, רשאי לטעון בפני כל גוף כי לא הורשע מעולם, ולא ניתן יהיה לנקוט כלפיו באמצעים.

קובץ הרישומים האחרים – (הרישום הפנימי של המשטרה) - כיצד נמחקים רישומים אלה?
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין לפי אמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מודגש, שאותו קצין רשאי לבטל את הרישום אך אינו חייב לעשות כן. יש צורך לשכנעו על פי אמות המידה שנקבעו. אמות מידה אלה נקבעו בתקנות המרשם הפלילי, ובין השאר, מתייחסות למהות העבירה, הזמן שחלף, וקריטריונים נוספים.

ערר – אף שהחוק שותק בעניין זה, צריך לזכור, שבאשר מדובר בהחלטה מנהלית, הרי היא טעונה הנמקה ובאם נראה כי הקצין המחליט, חורג מסמכותו או לא מפעיל שיקול דעת סביר ייתכן וניתן יהיה לתקוף את ההחלטה בפנייה לבית המשפט בעתירה מנהלית.

למרות האמור לעיל, כאשר אין מדובר בעבירה מסוג פשע (עבירה שדינה מאסר של יותר משלוש שנים), הרי ההרשעה אמורה להימחק באופן אוטומטי אחרי 7 שנים.

שוב, מאפשר המחוקק לקצין המחליט להתערב גם בהליך זה, והוא רשאי ליתן החלטה לפיה לא יימחק הרישום וזאת מנימוקים שיפרט בכתב וזאת על פי הוראות וכללים שיפרסם השר לבטחון הפנים.

משרדנו עוסק בפעולות הבאות במטרה להביא לידי מחיקת ו/או שינוי הרישום הפלילי של הלקוח במרשם הפלילי:
  • פנייה לגורם שסגר התיק במטרה לשכנעו לשנות את עילת הסגירה.
  • הכנת בקשת חנינה לנשיא לצורך מחיקת רישום פלילי / קיצור תקופת ההמתנה למחיקת הרישום.
  • פנייה לראש אגף לחקירות ומודיעין באמצעות מדור מידע פלילי (מיד"פ) במטרה למחוק רישום משטרתי פנימי מרישומי המשטרה.
​אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או כתחליף לכזה. מומלץ להייוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.
 

עוד מהבלוג שלנו:


לקביעת פגישת ייעוץ
חייגו עכשיו 072-33-80-172
או מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
 
טלפון
072-33-80-172
כתובת
שדרות פל ים 2 חיפה, בניין אורן, קומה 3 
"חלונות הסיטי" , 33095
print2, print, printer
phone6, phone, contact, telephone, support, call
פקס
04-8600802

שי יוספזון ושות'
משרד עורכי דין
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה:
חייגו עכשיו 072-33-80-172
או מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:

* כל השיחות מוקלטות לצורך שיפור השירות

טלפון
072-33-80-172
כתובת
שדרות פל ים 2 חיפה, בניין אורן, קומה 3  "חלונות הסיטי" , 33095
print2, print, printer
פקס
04-8600802
phone6, phone, contact, telephone, support, call
 

 

 

אנחנו כאן בשבילכם -  חייגו עכשיו  072-33-80-172  או מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
 
 

שי יוספזון ושות' - משרד עורכי דין


* כל השיחות מוקלטות לצורך שיפור השירות
* אין באמור באתר זה משום ייעוץ משפטי